לברון

This is the way you left me,

I'm not pretending.

No hope, no love, no glory,

No Happy Ending.

This is the way that we love,

Like it's forever.

Then live the rest of our life,

But not together.

This is the hardest story that I've ever told

No hope, or love, or glory

Happy endings gone forever more

I feel as if I'm wasted

And I'm wastin' every day

(מוקדש לתושבי קליבלנד)

מישהו יכול להסביר לי בדיוק קרה פה?

מאות טורים וכתבות וטוויטים אחרי,אני עדיין מתקשה להאמין.

עכשיו זה יהיה מגוחך לקרוא את זה,אבל אני מעולם לא הייתי "בצד" של לברון. לא הצטרפתי לאוהדי ההצלחות החדשים של קליבלנד ואיכשהו משהו בו נראה לי תמיד מעט מזוייף.העובדה שאני מעריץ לייקרס וקובי גם לא הועילה אבל זה לא היה קשור. הרי גם את פול פירס וריי אלן אני שונא מכורח הנסיבות אבל ההערכה שלי אליהם עצומה. אבל תמיד הרגשתי שמשהו שם אצלו  "is not clicking right" .

ועכשיו,אחרי הכל,אחרי שנתיים מפרכות ומתישות זו הבחירה שלו…מיאמי?באמת? לא שיקגו עבור התארים,לא ניו יורק עבור התהילה,לא קליבלנד עבור האוהדים.

מיאמי-בשביל הצחוקים.

כמה מחשבות נוספות בנושא שמתווספות לקג'יליון המילים שכבר נאמרו בנושא:

1)אם הייתי מולטי מליונר עכשיו הייתי עובר לארה"ב,שוכר 58 עובדים (2 לכל קבוצת נ.ב.א) ודואג שהם יהיו בקשר עם כחמישים אוהדים מקומיים.

לפני כל משחק של הקבוצה המקומית עם קליבלנד אני דואג ששני האוהדים האלו והחמישים שהם בקשר איתם יעברו בין האוהדים ויבהירו להם שבמשך שתי הדקות הראשונות של המשחק,כשהכדור הראשון אצל קליבלנד הם פשוט מוחאים כפיים כאות הערכה לעיר ולקבוצה.שמאלצי וסוחט רגשות ככל שזה יהיה,לפחות נדע שעדיין יש נשמה בליגה הזו.

2)מעולם לא הרגשתי כל כך כאוב עבור קבוצה כמו שעכשיו אני מרגיש עבור קליבלנד ועבור אוהדיה וכמובן עבור שחקניה.(כולם שוכחים את השחקנים אבל עצוב לי עבור כל מיני מו וויליאמס ואילגאסוקאסים למיניהם שבאמת ניסו את כל מה שהם יכולים עבור הסו-קולד מלך אבל פשוט לא הצליחו וכעת הם מרגישים מוזנחים ועזובים ואפסים.)

3)בסצינה ידועה וקורעת מצחוק ממופע הסטנדאפ של כריס רוק הוא מסתלבט על כך שג'ורג' בוש just don't give a fuck.

כלומר,אם הייתם תלויים מעל לתהום והייתם צריכים רק fuck  בשביל לא למות ולהינצל אז ג'ורג' בוש פשוט לא ייתן לכם אותו.

וזה בערך מה שלברון הראה,שהוא פשוט לא שם *** על אף אחד.לא על האוהדים,לא על הבעלים,אפילו לא על אנשים אוהבי כדורסל כמוני שלא תומכים בו אבל נהנים לראות את יכולותיו הבלתי שגרתיות כשהוא על המגרש.

***וזהו,עכשיו מה נשאר לעשות? אחרי שבע שנים בנ.ב.א. הקריירה שלו גמורה.

במידה וייקח אליפויות עם מיאמי אז הוא לא עשה זאת לבד. במידה ולא ייקח,הוא כישלון ענק. רק החמצה,מרמור ואכזבה מחכים לנו בשנים הבאות מהשחקן שהיה אמור להוביל את הנ.ב.א בעשור הבא.

Thank god we still  have kevin durant